מכירים את הימים האלה שבו אתם מרגישים בבאסה או עצובים (מכל סיבה שהיא) והייתם רוצים שזה יעבור?
אז זהו, בדיוק עם זה התמודדתי בשבוע האחרון. המון שינויים מאוד גדולים קורים בחיים שלי. והמהירות שזה קורה.. היא מטורפת. אני לא מספיקה לעכל וכבר, בום, שינוי נוסף.
זה עירער אותי מעט, לא אשקר לכם. התחלתי להרגיש רגשות כמו בילבול, עצב, תסכול, אי נוחות ואי שקט פנימי. כזה שהבטן מתהפכת.
למזלי, יש לי את הכלים לדעת איך לשנות את התחושות האלה ואני פה לשתף אתכם במה כן עבד לי. איך אני הצלחתי לשנות מ0 ל95 את התחושות. כי אם לאדם אחד זה הצליח, אז זו יכולת אנושית שפתוחה להכל ולכולם.
אז אני צוללת אל התאכלס. ואספר לכם מה עשיתי:
- כתיבה אינטואיטיבית
- הכרת תודה יומית
- זמן לעצמי כל יום
- פעילות שעושה לי טוב – חברות/אימון/ספר וכו'
- אם עולה רגש שלילי לזהות את הכיוון שלו. לעצור, ולשנות את הכיוון (מתוך עולם ה-NLP)
בואו נצלול עמוק לכל אחד מהכלים האלה, ונבין מה המחקר אומר על כל אחד מהם.
כתיבה אינטואיטיבית – הכלי שמשחרר את המחשבות הנתקעות
אם להיות סופר כנים אתכם, בהתחלה זילזלתי בכלי הזה! אמרתי לעצמי: למי יש זמן, סבלנות או כוח על הבוקר???????
אבל הרגשתי שהנפגש שלי צריכה. והעזתי לנסות. והאמת? שאני שמחה שניסיתי. כי זה עושה לי כל כך טוב!
בכל בוקר, במשך 10-15 דקות, אני כותבת כל מה שעולה לי בראש בלי לעצור, בלי לתקן, בלי לחשוב.
למה זה עובד? כי זה כמו לפנות את הזבל מהמחשב. כל המחשבות החוזרות, הדאגות, הרשימות של מה לעשות – הכל יוצא על הנייר ופונה מקום לבהירות ולמציאת פתרונות.
מחקרים מאוניברסיטת טקסס מצאו שכתיבה רגשית משפרת את מערכת החיסון, מקטינה חרדה ודיכאון, ואפילו מסייעת לריפוי פיזי מהיר יותר. הכתיבה מפעילה את האונה הקדמית של המוח – האזור האחראי על ויסות רגשי.
איך להתחיל: קחו מחברת וכתבו 10 דקות כל בוקר. הכלל היחיד: אל תעצרו את העט. גם אם אתם לא יודעים מה לכתוב, כתבו "אני לא יודע מה לכתוב" עד שמשהו אחר עולה. רוב האנשים מתחילים והתת מודע שלהם מנחה אותם מה להוציא על הדף.
הכרת תודה יומית – אבל בדרך המדויקת
זהו הרגל שהכנסתי לחיי המון שנים. ונכון, יש ימים שאני לא ממש על זה או זוכרת לעשות את זה. אבל דווקא ברגעים שמאתגר לי ואני עוברת תקופה מערערת – אני ישר רצה להרגל הזה. הוא נותן לי פרופורציות נכונות ומראה לי מה *כן* יש לי! ושזו זכות שיש לי את מה שיש לי.
כל בוקר אני כותבת 3 דברים שאני מכירה בטוב עליהם ולמה. כלומר, לא רק "קפה טעים" אלא "הקפה של הבוקר חימם לי את הלב ונתן לי תחושה של בית והזדמנות להתחיל את היום ברוגע".
אנשים שמתרגלים הכרת הטוב במשך 10 שבועות דיווחו על רמות אושר גבוהות יותר, שיפור באיכות השינה, ואפילו פחות ביקורים אצל הרופא.
המוח שלנו מתוכנת לחפש בעיות ומה לא בסדר (זה עזר לאבותינו לשרוד). הכרת הטוב מאמנת את המוח לחפש הטוב – וככל שאנחנו מתרגלים זאת יותר, המוח משנה את חיווטי החשיבה שלו.
זמן לעצמי כל יום – לא מותרות, הכרח
זה מדהים כמה שזה עוזר! כל יום אני מקפידה לתת לעצמי זמן מסויים (אני לא מרציבה אותו) שהוא לא עם הטלפון, לא עם משימות אלא פשוט זמן להיות. לא צריך הרבה. פשוט לקבוע איזה רגע של נחת לעצמנו במהלך היום. רגע לאתנחתא לעשות משהו שעושה לנו טוב.
מחקרים מראים שהדבר הזה מאפשרת לנו להתחבר לעצמנו, לעכל את היום, ולטעון מחדש את הסוללות הרגשיות.
איך זה עובד? הזמן הזה מאפשר למוח לעבור למצב "רשת ברירת המחדל" – מצב שבו המוח מסדר מידע, יוצר קשרים חדשים, ובעצם "מנקה" את עצמו. זה כמו שינה למוח הערה.
פעילות שעושה טוב – חברות, אימון, קריאה
תדעו לכם שלפעמים לא בא לי לעשות כלוםםםםםםםםם! אמיתי לגמרי. אין לי כוח.
אבל שתדעו, שלרוב אחרי תחושות כאלה ש"אין לי כוח" אני מרגישה מרוקנת. ואז אם אני עושה משהו שכן עושה לי טוב, אני ממש ממש ממש שמחה שעשיתי את זה בכל זאת. וגאה בעצמי ממש כי זה ממלא אותי. זה לא חייב להיות איזה משהו גרנדיוזי!
לפעמים זה שיחת וידאו עם חברה, לפעמים אימון, לפעמים קריאת ספר טוב או כל דבר שעושה לך טוב.
מחקרים מראים שפעילויות שמותאמות לאישיות שלנו מגבירות אושר יותר מפעילויות "גנריות". המפתח הוא למצוא מה באמת מדבר אליכם – לא מה שאמורים לאהוב.
הסוד של הזרימה: כשאנחנו עושים דברים שאנחנו אוהבים, המוח נכנס למצב "זרימה" (Flow State). במצב הזה, רמות הסרוטונין והדופמין עולות, הלחץ יורד, ואנחנו מרגישים מלאי אנרגיה וחיוניות.
טיפ מעשי: עשו רשימה של 10 פעילויות שבאמת עושות לכם טוב ובחרו אחת כל יום.
זיהוי וניווט רגשי מעולם ה-NLP
כשעולה לי רגש שלילי, אני מזהה אותו, עוצמת עיניים ומקדישה דקה להבין איפה הוא נמצא לי בגוף. כשאני מבינה איפה, למשל "בבטן", אני מזהה לאיזה כיוון הרגש הזה נע. האם בתנועה מעגלית מימין לשמאל, או למעלה למטה.. או הפוך. כשאני מרגישה את הכיוון של התחושה אני מדביקה עליו בדימיון שלי חיצים אדומים. ואז נותנת למוח פקודה לעצור את הכיוון. ואחרי שתנועה פסקה, אני בדימיון שלי מדביקה חיצים בצבע ירוק (או כל צבע שעושה לכם טוב) וממש משנה את כיוון התנועה של החיצים לכיוון השני. כך שהתחושות מתהפכות.
ד"ר בנדלר, ממציא הNLP אומר שאם אנחנו יכולים ללמוד להרגיש לא טוב, אנחנו יכולים ללמוד להרגיש טוב ולשנות את זה.
אנחנו יכולים להתערב ולשנות את המסלול וזה מטורףףףףףףףףףף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
הסוד הגדול ביותר מהמחקר של ייל: הסתגלות הדונית
אי שם לקחתי קורס THE SCIENCE OF WELL-BEING באוניברסיטת ייל עם פרופסור לורי סנטוס. שגילתה משהו מרתק: 40% מהאושר שלנו תלוי בפעולות שאנחנו בוחרים לעשות, לא בנסיבות החיים שלנו.
התופעה שמסבירה את זה נקראת: הסתגלות הדונית – המוח שלנו מתרגל במהירות לשינויים בחיינו, גם חיוביים וגם שליליים. זה אומר שאירועים חיצוניים (כמו קידום בעבודה או רכישת דירה חדשה) נותנים לנו דחיפה קצרה של אושר, אבל אז אנחנו חוזרים לרמת האושר הבסיסית שלנו.
ולכן המסקנה המהפכנית היא:
במקום לחכות שהנסיבות ישתנו, אנחנו יכולים לשנות את מה שאנחנו עושים עם מה שיש לנו עכשיו. תקבעו תכנית פעולה. ודבר נוסף, הקפידו לחיות ב"כאן ועכשיו". לא "כשאני אשיג……… אז אני אהיה מאושר……..", אלא(!) אני מאושר עכשיו! ובעודי מאושר, אשיג גם _____________.
אז זהו, זה כל הטיפים שלי עזרו להתמודד עם תקופות מאתגרות.
זה מדהים אותי איך בכל פעם זה עוזר לי. זה בטח יעזור גם לכם.
עכשיו אני סקרנית לדעת איזה שינוי תרגישו כשתיישמו את הטיפים האלה גם!
כתבו לי!